זמן וחופש..

באמת צריך את כל המחסומים כי מזמן לא היה פגוע או התראה..ובכלל המצב נורא נורא מתוח.

(זה היה בציניות כמובן!)

אני עמדתי שם היום, שש שעות, ובעצמי חשבתי שאני משתגעת. אחרי חצי שעה כבר רציתי הביתה. מחסום זה משעמם. עומדים ומחכים. התור ארוך. ואני עוד יכולה ללכת לצד לרגע, לעמוד בצל. אני לא צריכה לשמור על מקומי בתור. אני גם לא צמתי.

חשבתי שמתישהו תגמר להם הסבלנות והם לא יוכלו להחזיק יותר את הכעס. ומה יהיה עלינו אז.

מוצאים זמן להעביר את הזמן:

משחקים שש-בש, או מדפדפים בחדשותינו

בעיתוני האתמול הפגוע

וקוראים את ההורוסקופ: בשנת

אלפיים ושתיים תחייך המצלמה

לילידי מזל מצור

(מחמוד דרוויש. מתוך 'זמן מצור'. מערבית: מחמד חמזה ע'נאים. הוצאת אנדלוס. נכתב בינואר 2002 בראמללה).

סיר לחץ.

אולי אולי הייתי יכולה להבין אם היה איזה חג שלנו והתקהלויות המוניות,

אבל בשביל חג שלהם בזמן שהם מתקהלים בתפילה..צריך למחסם ולבדוק ולהגביל אותם?

כאילו מה יקרה, הם יעשו פיגוע המוני באל אקצה?

שבת שלום יערה.

בית לחם זה כלום לעומת מה שקורה בקלנדיה.

במחסום בית לחם יכולים לעבור רק תושבי בית לחם, זה מצמצם את התנועה. לקלנדיה מגיעים רבבות אנשים, מכל רחבי הגדה. בשנה שעברה פגשתי שם משפחה מהכפר חווארה, ליד שכם. סיר הלחץ האמיתי הוא בקלנדיה.

שבת שלום, רונית.

צטט: נודד 2009-09-04 20:59:38

אי אפשר להתיר לגמרי את החבל לפני השגת שלום דו צדדי.רק לא מכבר נתפס נשק במחסום צהל. הכיבוש הוא אסון. צריך להיפטר ממנו. אבל בינתיים יש לשמור על שלום האזרחים החפים מפשע בשני הצדדים.

כבר שלוש וחצי שנים אני מסתובבת במחסומים. הייתי במחסומים כשנתפסו מטענים. אני קוראת על מקרים כאלו בעיתונות. תמיד יש משהו בדיווחים האלו שמעורר את חשדי. תבין לבד. 

גם אנשי רוח וגם פיסיקאים טוענים שאין דבר כזה "זמן" ושהוא רק תחושה יחסית, המתקיימת בתודעתנו.

ואני בטוחה שבתודעתם של המחכים בבמחסום, שעמדו שש שעות בחום, רעבים, פסיווים - הזמן נחווה כאילו ארך שישים שעות ולא שש.

לפחות.

איך אומר השיר:"לפעמים אני משתגע..."

רציתי להגיד משהו, חשוב אני חושב:

כל הויכוחים הקטנים הללו , מי התחיל, פיגועים, שלום, להשיג אותו, ועד שהוא יגיע, שלום האזרחים שלנו, וכו' וכו', מסיתים בצורה מקצועית, והייתי אומר שהשלטון, הפוליטי מתרווח בכורסתו ונאנח מאושר איך כולם , הקטנים האלה משתמש בדיוק באותם מטבעות לשון, שטיפות מוח, דמוגוגיה, באותם הגיגים שמניעים את השיטה והשלטון, הגיגיים שהוא עצמו הגה לאורך השנים:

ותראו איזו חפיפה יש בדברים שהאזרח הקטן משמיע, כשהוא בטוח שהוא חכם כל כך והוא מקורי מאוד, לבין הפוליטיקאי המשופשף, לא משנה באיזה צד של המפה הוא נמצא:

ולגבי המהות היא:

אני לא רוצה לשלוט על עם אחר!!!!

אני לא רוצה שחיילים ייתעסקו יותר עם אזרחים! אני רוצה חיילים שישמרו על הגבול!

וזה מביא אותי לזה:

אני רוצה סוף סוף שיהיה למדינה שלי גבולות ברורים !!! נמאס לי מחוסר הבהירות הזאת.

תראו לאיזה מצבים אנחנו מכניסים את ילדנו ואותנו. ושאף אחד לא ידקלם לי את המנטרה: אין לנו ברירה, והם הכריחו אותנו, וכו' וכו'.

ליבוביץ כתב חודש או יותר לאחר מלחמת 67 : שהכיבוש הזה, השליטה שלנו על עם אחר תהפוך את מדינת ישראל למדינת ש.ב וסוכני חרש.  אז עוד קראו לזה ש.ש. היום קוראים לזה שבכ ומסתערבים.

לזה הפכנו.

גועל נפש. 

צטט: פרומיתאוס 2009-09-04 23:28:20

מדכא, אין בקרב מקבלי ההחלטות מי שמוכן להסתכן דיו כדי לקצור אולי פירות עתידיים בדו קיום שנגיע אליו בסוף.

פרומי,

אני יודעת שאתה מתכוון לטוב,

אבל חשוב לשים לב גם לשימוש בשפה,

כי יש לכך משמעות וכוונה. 

רוצה לומר,

אין "דו קיום".

יש רק קיום אחד.

או לפחות מה שצריך/חייב/מוכרח/אמור להיות.

צטט: דנית ניצן 2009-09-04 21:14:09

גם אנשי רוח וגם פיסיקאים טוענים שאין דבר כזה "זמן" ושהוא רק תחושה יחסית, המתקיימת בתודעתנו.

ואני בטוחה שבתודעתם של המחכים בבמחסום, שעמדו שש שעות בחום, רעבים, פסיווים - הזמן נחווה כאילו ארך שישים שעות ולא שש.

לפחות.

"היום עצמו עשוי לכלות את זמנו בהמתנה מול המחסום. הזמן עצמו מחכה שם במקום. בשעה שהזמן מחכה במחסום, רק המחשבות חופשיות להמשיך ולנדוד הלאה" אצל עזמי בשארה (2007) כיסופים בארץ המחסומים, בבל.

צטט: יאיו 2009-09-04 23:09:12

איך אומר השיר:"לפעמים אני משתגע..."

 

רציתי להגיד משהו, חשוב אני חושב:

כל הויכוחים הקטנים הללו , מי התחיל, פיגועים, שלום, להשיג אותו, ועד שהוא יגיע, שלום האזרחים שלנו, וכו' וכו', מסיתים בצורה מקצועית, והייתי אומר שהשלטון, הפוליטי מתרווח בכורסתו ונאנח מאושר איך כולם , הקטנים האלה משתמש בדיוק באותם מטבעות לשון, שטיפות מוח, דמוגוגיה, באותם הגיגים שמניעים את השיטה והשלטון, הגיגיים שהוא עצמו הגה לאורך השנים:

ותראו איזו חפיפה יש בדברים שהאזרח הקטן משמיע, כשהוא בטוח שהוא חכם כל כך והוא מקורי מאוד, לבין הפוליטיקאי המשופשף, לא משנה באיזה צד של המפה הוא נמצא:

ולגבי המהות היא:

אני לא רוצה לשלוט על עם אחר!!!!

אני לא רוצה שחיילים ייתעסקו יותר עם אזרחים! אני רוצה חיילים שישמרו על הגבול!

וזה מביא אותי לזה:

אני רוצה סוף סוף שיהיה למדינה שלי גבולות ברורים !!! נמאס לי מחוסר הבהירות הזאת.

תראו לאיזה מצבים אנחנו מכניסים את ילדנו ואותנו. ושאף אחד לא ידקלם לי את המנטרה: אין לנו ברירה, והם הכריחו אותנו, וכו' וכו'.

ליבוביץ כתב חודש או יותר לאחר מלחמת 67 : שהכיבוש הזה, השליטה שלנו על עם אחר תהפוך את מדינת ישראל למדינת ש.ב וסוכני חרש.  אז עוד קראו לזה ש.ש. היום קוראים לזה שבכ ומסתערבים.

לזה הפכנו.

גועל נפש. 

ועל המוטציה הציונית, אותו יצור מסוכן, התנחלויות, אני כבר לא רוצה לדבר. עייפתי.

אילו היית מציג את טענותיך הצודקות ללא ביטויים כגון המוטציה הציונית{שלנו אין בעלות עליה כי בשנת 1006 הכריז האפיפיור על הקמת מדינת ציון וכיבוש הארץ מידי הכופרים המוסלמים אשר הם גרמו לאבותינו להעלם מכאן כמעט לגמרי )היינו מבינים אותך יותר טוב . אלימות ופגיעה מילולית לא תורמת להבנת הנקרא גם אם אני מסכים לרוב העקרונות. ואל תצטט את ליבוביץ כי אף אחד כאן לא יודע אם אמר ואם לא אמר . אני הערצתי את ליבוביץ אבל אלוהים הוא לא היה . כאחד האדם חי ואל העפר שב . ואל תחשוב שיש לך בלעדיות על הרצון לשלום ולאי שליטה על עם אחר כי יש המונים כמוך.אילו היו בוחרים בך לממשלה בודאי היית משנה דעתך מפאת הצורך לדאוג לאזרחיך.וכאחד שהכיר וביקר בשדידה את כבוד המשורר מחמוד דרוויש זכר צדיק לברכה אני מבטיח לך ש הוא ידע עברית יותר טוב מכל אחד כאן . התרגום נעשה על ידי אחרים רק משנאה.וגם הוא לא היה צדיק העולם. פגעתי בפרות או חמורים קדושים? סליחה.

צטט: אנה הו 2009-09-04 21:30:14

ממש שערוריה ודירסת זכויות אזרח בסיסיים. הדם רותח אצלי בגוף מרוב כעס ויאוש

מה שאני עושה בארבע שנים האחרונות התחיל אצלי תהליך של התרחקות. אני גולה בביתי שלי. מתרחקת מהחברה בה אני חיה. זו תחושה שקשה מאוד לשאת. אבל ביני לביני טוב לי יותר. לא קל יותר, אבל אני יותר שלמה.

צטט: יערת דבש 2009-09-05 11:50:13

צטט: אנה הו 2009-09-04 21:30:14

ממש שערוריה ודירסת זכויות אזרח בסיסיים. הדם רותח אצלי בגוף מרוב כעס ויאוש

 

מה שאני עושה בארבע שנים האחרונות התחיל אצלי תהליך של התרחקות. אני גולה בביתי שלי. מתרחקת מהחברה בה אני חיה. זו תחושה שקשה מאוד לשאת. אבל ביני לביני טוב לי יותר. לא קל יותר, אבל אני יותר שלמה.

תמיד טוב להתרחק. זו תחושה טובה יותר מלעשות. תמיד ימצא הפראייר התורן שישרוף את עצמו למוות בכיכר וואצלאב למען המהפכה.

צטט: נודד 2009-09-05 12:16:51

צטט: יערת דבש 2009-09-05 11:50:13

צטט: אנה הו 2009-09-04 21:30:14

ממש שערוריה ודירסת זכויות אזרח בסיסיים. הדם רותח אצלי בגוף מרוב כעס ויאוש

 

מה שאני עושה בארבע שנים האחרונות התחיל אצלי תהליך של התרחקות. אני גולה בביתי שלי. מתרחקת מהחברה בה אני חיה. זו תחושה שקשה מאוד לשאת. אבל ביני לביני טוב לי יותר. לא קל יותר, אבל אני יותר שלמה.

 

תמיד טוב להתרחק. זו תחושה טובה יותר מלעשות. תמיד ימצא הפראייר התורן שישרוף את עצמו למוות בכיכר וואצלאב למען המהפכה.

יכול להיות שכבר נפגשנו, נודד? עם ניק אחר שלך שחסמתי?

כשאני חוסמת מישהו, כוונתי לכך שלא יחזור. אחרת, זו הטרדה.

אין לי אלא לחזור שוב ושוב ולומר לך תודה על שאת מביאה אלי את התמונות והמלים האלה

שושי*

צטט: יערת דבש 2009-09-05 12:25:40

צטט: נודד 2009-09-05 12:16:51

צטט: יערת דבש 2009-09-05 11:50:13

צטט: אנה הו 2009-09-04 21:30:14

ממש שערוריה ודירסת זכויות אזרח בסיסיים. הדם רותח אצלי בגוף מרוב כעס ויאוש

 

מה שאני עושה בארבע שנים האחרונות התחיל אצלי תהליך של התרחקות. אני גולה בביתי שלי. מתרחקת מהחברה בה אני חיה. זו תחושה שקשה מאוד לשאת. אבל ביני לביני טוב לי יותר. לא קל יותר, אבל אני יותר שלמה.

 

תמיד טוב להתרחק. זו תחושה טובה יותר מלעשות. תמיד ימצא הפראייר התורן שישרוף את עצמו למוות בכיכר וואצלאב למען המהפכה.

יכול להיות שכבר נפגשנו, נודד? עם ניק אחר שלך שחסמתי?

כשאני חוסמת מישהו, כוונתי לכך שלא יחזור. אחרת, זו הטרדה.

 

לא לא נפגשנו ולא חסמת אותי . איני פוגע באף אחד ולדעתי כבוד הוא לך תגובתי יותר מכבודי לפוסטים שלך. מדע הפסיכיאטריה רחוק ממני . איני נכנס לנפש האדם. וברגע זה מובטח לך שגם אם לא אחסם יותר לא אביע דעה אצלך. כואב לי רק שהנקראים שמאלנים (כמוני) מגיבים על כל שמץ מילה שלא מוצאת חן באלימות וחסימה. שלום ולא להתראות.

צטט: יאיו 2009-09-04 23:09:12

איך אומר השיר:"לפעמים אני משתגע..."

 

רציתי להגיד משהו, חשוב אני חושב:

כל הויכוחים הקטנים הללו , מי התחיל, פיגועים, שלום, להשיג אותו, ועד שהוא יגיע, שלום האזרחים שלנו, וכו' וכו', מסיתים בצורה מקצועית, והייתי אומר שהשלטון, הפוליטי מתרווח בכורסתו ונאנח מאושר איך כולם , הקטנים האלה משתמש בדיוק באותם מטבעות לשון, שטיפות מוח, דמוגוגיה, באותם הגיגים שמניעים את השיטה והשלטון, הגיגיים שהוא עצמו הגה לאורך השנים:

ותראו איזו חפיפה יש בדברים שהאזרח הקטן משמיע, כשהוא בטוח שהוא חכם כל כך והוא מקורי מאוד, לבין הפוליטיקאי המשופשף, לא משנה באיזה צד של המפה הוא נמצא:

ולגבי המהות היא:

אני לא רוצה לשלוט על עם אחר!!!!

אני לא רוצה שחיילים ייתעסקו יותר עם אזרחים! אני רוצה חיילים שישמרו על הגבול!

וזה מביא אותי לזה:

אני רוצה סוף סוף שיהיה למדינה שלי גבולות ברורים !!! נמאס לי מחוסר הבהירות הזאת.

תראו לאיזה מצבים אנחנו מכניסים את ילדנו ואותנו. ושאף אחד לא ידקלם לי את המנטרה: אין לנו ברירה, והם הכריחו אותנו, וכו' וכו'.

ליבוביץ כתב חודש או יותר לאחר מלחמת 67 : שהכיבוש הזה, השליטה שלנו על עם אחר תהפוך את מדינת ישראל למדינת ש.ב וסוכני חרש.  אז עוד קראו לזה ש.ש. היום קוראים לזה שבכ ומסתערבים.

לזה הפכנו.

גועל נפש. 

ועל המוטציה הציונית, אותו יצור מסוכן, התנחלויות, אני כבר לא רוצה לדבר. עייפתי.

אני איתו.

כן.

אני זוכרת את הסיפורים של ערבי מזרח ירושלים מעבר לקלנדיה

משעמם זה לא מילה

צטט: נודד 2009-09-05 14:23:32

צטט: יערת דבש 2009-09-05 12:25:40

צטט: נודד 2009-09-05 12:16:51

צטט: יערת דבש 2009-09-05 11:50:13

צטט: אנה הו 2009-09-04 21:30:14

ממש שערוריה ודירסת זכויות אזרח בסיסיים. הדם רותח אצלי בגוף מרוב כעס ויאוש

 

מה שאני עושה בארבע שנים האחרונות התחיל אצלי תהליך של התרחקות. אני גולה בביתי שלי. מתרחקת מהחברה בה אני חיה. זו תחושה שקשה מאוד לשאת. אבל ביני לביני טוב לי יותר. לא קל יותר, אבל אני יותר שלמה.

 

תמיד טוב להתרחק. זו תחושה טובה יותר מלעשות. תמיד ימצא הפראייר התורן שישרוף את עצמו למוות בכיכר וואצלאב למען המהפכה.

יכול להיות שכבר נפגשנו, נודד? עם ניק אחר שלך שחסמתי?

כשאני חוסמת מישהו, כוונתי לכך שלא יחזור. אחרת, זו הטרדה.

 

לא לא נפגשנו ולא חסמת אותי . איני פוגע באף אחד ולדעתי כבוד הוא לך תגובתי יותר מכבודי לפוסטים שלך. מדע הפסיכיאטריה רחוק ממני . איני נכנס לנפש האדם. וברגע זה מובטח לך שגם אם לא אחסם יותר לא אביע דעה אצלך. כואב לי רק שהנקראים שמאלנים (כמוני) מגיבים על כל שמץ מילה שלא מוצאת חן באלימות וחסימה. שלום ולא להתראות.

 

אם אמנם מדובר באותה אישה, שהטרידה אותי בצורה סדרתית בעזרת כמה וכמה כרטיסים שפתחה בקפה - דעי לך שמעשייך נחשבים כהטרדה לכל דבר. אל תשכחי שהרשת איננה אנונימית כפי שהיא נראית.

ואם לא - נודד, תגובה כמו זה שכתבת בעניין התאבדות מחאתית, אני לא רואה כיצד היא תורמת לדיון. נמאס לי מתגובות עוקצניות וסרות טעם. בכל מקרה, אני חוסמת אותך. לא תהיה כאן אלימות.   

צטט: א י ל ה 2009-09-05 15:34:04

אני איתו.

כן.

         

גם אני.

ולך - מזל טוב מוקדם על מחר.

צטט: יערת דבש 2009-09-05 11:50:13

 

מה שאני עושה בארבע שנים האחרונות התחיל אצלי תהליך של התרחקות. אני גולה בביתי שלי. מתרחקת מהחברה בה אני חיה. זו תחושה שקשה מאוד לשאת. אבל ביני לביני טוב לי יותר. לא קל יותר, אבל אני יותר שלמה.

להיות באופוזיציה זאת גם צורה של שייכות, ואפילו מכובדת. 

צטט: אמן החלומות 2009-09-06 12:13:34

צטט: יערת דבש 2009-09-05 11:50:13

 

מה שאני עושה בארבע שנים האחרונות התחיל אצלי תהליך של התרחקות. אני גולה בביתי שלי. מתרחקת מהחברה בה אני חיה. זו תחושה שקשה מאוד לשאת. אבל ביני לביני טוב לי יותר. לא קל יותר, אבל אני יותר שלמה.

להיות באופוזיציה זאת גם צורה של שייכות, ואפילו מכובדת. 

 

 

זה נכון.

אבל לא כתבתי אופוזיציה, כתבתי גלות. וגם גלות היא צורה של שייכות. בגלות יש גם כיסופים וכמיהה.

ועוד אבל - ישבתי עם עיתוני השבת וקראתי על ממשלה שנושאת ונותנת עם המתנחלים (מתי תהייה הקפאה, אם הם בכלל יסכימו, וכמה יחידות דיור ייבנו עד אז, כמה מאות כמו שרוצה ראש הממשלה, או כמה אלפים, כמו שרוצים המתנחלים) ועם החרדים (האם יסכימו החרדים לפתיחת החניון, לבדיקה פסיכיאטרית של אם). וחשבתי שאותי לא סופרים. עם פעילי שמאל בכלל לא מנהלים משא ומתן. לא צריכים לרצות אותם. אני לא חושבת שאני אופוזיציה.

שייכות...

אני מנסה ליצור לעצמי את התחושה הזאת

שכל כך חסרה לי. להפריד בין הטראומה שלי לטראומה הלאומית:

בעיני אנחנו מדינה במצב של הלם קרב מתמשך, שמערער את יסודות החברה.

פתאום אני צריכה להתנצל על זה שאני קוראת ערבית, וגם מדברת ערבית לא רעה.

פתאום אני מוצאת את עצמי בתחושה שאח שלא קם להגן על אחותו הפצועה והכואבת 

הוא לא באמת אח שלי.

חוזרת לספרי ההגות וההיסטוריה, כי אחרי הכל- קוראן זה לא עבודה זרה,

ולכבד אנשים זה לא מעשה מגונה.

ולא ברור לי מה פתאום אימוץ של זהות כזאת הפך להיות מעשה בעל השלכות חתרניות.

מה כל כך קשה לקבל בעובדה שיש מציאות, והמציאות היא דמוגראפיה, שצריך להסתגל אליה כדי לשרוד.

ועד עכשיו לא  שמעתי על פצצה חכמה שיודעת לעבור מאחד לאחד ולבדוק אם הוא פלסטיני, ערבי-יהודי, 

אמריקאי-אירני, פליט דארפורי , ערבי ישראלי, נאצי רדנק נמלט וכיו"ב.

מבחינתי מה שפסול- פסול .

בלי הקשר פוליטי של שמאל/ ימין.

צטט: נודד 2009-09-04 20:59:38

אי אפשר להתיר לגמרי את החבל לפני השגת שלום דו צדדי.רק לא מכבר נתפס נשק במחסום צהל. הכיבוש הוא אסון. צריך להיפטר ממנו. אבל בינתיים יש לשמור על שלום האזרחים החפים מפשע בשני הצדדים.

 כלומר, עד לבוא השלום הדו-צדדי, יש להמשיך לכבוש, לדכא ולהשפיל פלסטינים במחסומים הנמצאים בעמוק השטחים, בין כפר לכפר- למען שלום גזלני הקרקעות-המתנחלים.

יותר נכון- עד לבוא השלום הדו-צדדי, צריך להפסיק את כל פעולות הדיכוי וההשפלה שלא קשורות לביטחון ישראל, קריא: הפעלת המחסומים התקועים בעומק השטחים שנועדו להגן על המאחזים התקועים בעומק השטחים.

ומה על תושבי המאחזים/התנחלויות האלו? -יש להודיע להם שהם נמצאים בשטח עויין, שווה ערך למגורים בסוריה ומומלץ להם לחזור לתחומי מדינת ישראל. ירצו-יחזרו, לא ירצו-לא יחזרו.

ואני חוטף חום כשאני עומד בתור לקופה בחנות של זארה בקניון יותר מחמש דקות...

(בעניין של לקבל פרופורציות)

צטט: דניאל זיסקינד 2009-09-09 08:14:34

אין ספק שאנו נוהגים בחוסר מוסריות, ופוגעים בזכויות אדם. אנו משחיתים את נערינו שלנו. כדאי לנו לעזוב את השטחים כדי להפסיק את התהליך ההרסני למדינת ישראל. אין אפשרות לרצות לאכול את העוגה ולצפות שתישאר שלמה.  אין אפשרות לדבר על מדינה עם רוב יהודי ולרצות לספח את השטחים. אנו נמצאים ב Loop מחשבתי ללא מוצא. רק בעלי האמונה הדתית יכולים לפנטז על התאדות הפלשתינאים מהשטחים. אולי, כי רק לאלוהים יש כילים המאפשרים זאת. הם טועים ומטעים רבים אחרים. ולמרות זאת, אנו נמצאים בעיצומו של סיכסוך בין עמים על שטח. שטח שלקחנו לעצמינו בכוח הזרוע בשנת 48. צריכים להיות בטוחים שהפלשתינאים גם הם יירדו מדרישתם הלא רציונלית לסובב את גלגל ההיסטוריה אחורה ולקבל את כל השטח כולו. וכן, צריכים גם להיות בטוחים שהמתנחלים לא יפגעו.

ישראל מנסה להרוויח זמן. יש לנו מין הנחה כזו שהזמן לטובתינו. גם נעשה את עצמנו מושיטים יד לשלום וגם נעשה הכל כדי להמנע ממנו.

צטט: irisoded 2009-09-12 17:46:30

התמונות - מצויינות, התוכן רע, מרגיז, כמו תמיד.

אני חושבת שיש מעט אנשים שצילמו כל כך הרבה גדרות ומשטחי בטון, כמוני.

האסטטיקה של הגועל נפש. יש לי המון דילמות בעניין הזה. 

צטט: ארזעמירן 2009-09-13 20:15:36

ואני חוטף חום כשאני עומד בתור לקופה בחנות של זארה בקניון יותר מחמש דקות...

(בעניין של לקבל פרופורציות)

אני חושבת שזה אחד הדברים הכי משמעותיים שפלסטינים איבדו בגלל מדיניות המחסומים. היכולת לנהל את הזמן. להיות מסוגלים להעריך כמה זמן יקח עד שיגיעו הביתה. תחשוב על זה, זה הדבר הכי בסיסי שיש.  זה גם מה שמבחין בין ילד למבוגר.

יש כפרים שסגורים בלילות בזרוע ברזל, כך שאפשר לצאת או להכנס רק ברגל. למשל בית פוריכ ובית דג'ן. תושבי הכפרים יודעים שצריך לחזור הביתה עד שעת סגירת הזרוע. כמו ילדים בסקול-נייט. ואם יש מקרה חירום וצריך לקחת מישהו לבית חולים (וזה קרה ויש לי סיפורים מחרידים לספר בעניין הזה) יש מספר טלפון על הבטונדה. מתקשרים למנהלת תיאום וקישור, בירושלים, לבקש שיפתחו. המנהלה תתקשר לבסיס הקרוב ושם ישלחו מישהו להרים את זרוע הברזל. תמונת החסימה - כאן.  

התמונות שלך יערתי מאוד קשות. לי.  מעדיפה כבר לראות את העלוקות שמתעלקות על ילדיה של עזה

ולא את התמונות האלה, שהן בעיני קיום של מוות שקוף שמרחף עלינו, חלב שחור של שחר שאנחנו שותים

בבוקר. וגם כל הלילה בחודש רמאדן.

משמרות המחסומים עושות חסד עליון עם האוכלוסיה האזרחית הבאה בשערים אלה, מחייבת את חיילי צה"ל ומפקדיהם להתיחסות אנושית ולגמישות מחשבתית שלא כמצופה מצבא לוחם שכל מטרתו היא לחימה או הגנה ולבטח לא שיטור.

הלוואי והיה פתרון מהיר יותר יותר, טוב יותר, הומני יותר ואמין יותר לבידוק בטחוני ולסיכול פיגועים וגורמים המאיימים על פיסת האדמה הקטנה ששמה ישראל.

המשיכו להיות מצפן למוסריות חיילנו לבל נתקלקל.

צטט: ווילהם טל 2009-09-17 00:00:32

משמרות המחסומים עושות חסד עליון עם האוכלוסיה האזרחית הבאה בשערים אלה, מחייבת את חיילי צה"ל ומפקדיהם להתיחסות אנושית ולגמישות מחשבתית שלא כמצופה מצבא לוחם שכל מטרתו היא לחימה או הגנה ולבטח לא שיטור.

הלוואי והיה פתרון מהיר יותר יותר, טוב יותר, הומני יותר ואמין יותר לבידוק בטחוני ולסיכול פיגועים וגורמים המאיימים על פיסת האדמה הקטנה ששמה ישראל.

המשיכו להיות מצפן למוסריות חיילנו לבל נתקלקל.

זה לא פתרון. הנוכחות שלנו במחסום איננה הרע הטוב ביותר. אני לא מייעצת לצבא כיצד לעשות מחסום הומני. אין מחסום הומני. אני לא חושבת שישראל חותרת למציאת פתרון הומני. המושג לא רלוונטי.

חוצמזה - קח בחשבון שלפעמים הנוכחות שלנו מגרה את החיילים, מקשיחה אותם. שיראו השמאלניות האלו. התפקיד שלי מצטמצם לתיעוד בלבד. אני כותבת ומצלמת.

צטט: יערת דבש 2009-09-17 08:06:30

צטט: ווילהם טל 2009-09-17 00:00:32

משמרות המחסומים עושות חסד עליון עם האוכלוסיה האזרחית הבאה בשערים אלה, מחייבת את חיילי צה"ל ומפקדיהם להתיחסות אנושית ולגמישות מחשבתית שלא כמצופה מצבא לוחם שכל מטרתו היא לחימה או הגנה ולבטח לא שיטור.

הלוואי והיה פתרון מהיר יותר יותר, טוב יותר, הומני יותר ואמין יותר לבידוק בטחוני ולסיכול פיגועים וגורמים המאיימים על פיסת האדמה הקטנה ששמה ישראל.

המשיכו להיות מצפן למוסריות חיילנו לבל נתקלקל.

 

זה לא פתרון. הנוכחות שלנו במחסום איננה הרע הטוב ביותר. אני לא מייעצת לצבא כיצד לעשות מחסום הומני. אין מחסום הומני. אני לא חושבת שישראל חותרת למציאת פתרון הומני. המושג לא רלוונטי.

 

חוצמזה - קח בחשבון שלפעמים הנוכחות שלנו מגרה את החיילים, מקשיחה אותם. שיראו השמאלניות האלו. התפקיד שלי מצטמצם לתיעוד בלבד. אני כותבת ומצלמת.

 אני מאמין שצריך להסתכל על התמונות בשני מימדים: המימד האנושי והמיימד הלאומי-קיומי.

עם כל הכאב שבמחסום העובדה היא שהוא נתן מענה לא אחת לפיגועים שיכלו לפגוע בך ובי ובקרובים לליבנו, מצד שני יתכן והמחסומים ליבו ומלבים שינאה ועלבון בלב האוכלוסיה, אל תשכחי שמדובר במערכות ובאוכלוסיות גדולות ולהניע מהלכים של הידברות ופתרון בדרך הנכונה אם בכלל הינו מעשה לא פשוט על הפוליטיקה, האינטריגות, האינטרסים השונים, דתות, רצונות מנוגדים והשקפות עולם שונות בתכלית ומעל כולם - פחדים.

נמצא ובינתיים קיים המחסום - האחד סובל והאחר ישן בשקט יחסי אך על המשמר. 

אנחנו צריכים להגיד תודה שאנחנו בצד השני של המחסום ולייחל ליום בו נוכל להסיר אותם ללא חשש ולאפשר לכל דיכפין מעבר חופשי. 

 אך בינתיים לשמור על צביון אנושי ככול הניתן על למציאת הפתרון ההולם.

צטט: יערת דבש 2009-09-13 22:34:56

צטט: דניאל זיסקינד 2009-09-09 08:14:34

אין ספק שאנו נוהגים בחוסר מוסריות, ופוגעים בזכויות אדם. אנו משחיתים את נערינו שלנו. כדאי לנו לעזוב את השטחים כדי להפסיק את התהליך ההרסני למדינת ישראל. אין אפשרות לרצות לאכול את העוגה ולצפות שתישאר שלמה.  אין אפשרות לדבר על מדינה עם רוב יהודי ולרצות לספח את השטחים. אנו נמצאים ב Loop מחשבתי ללא מוצא. רק בעלי האמונה הדתית יכולים לפנטז על התאדות הפלשתינאים מהשטחים. אולי, כי רק לאלוהים יש כילים המאפשרים זאת. הם טועים ומטעים רבים אחרים. ולמרות זאת, אנו נמצאים בעיצומו של סיכסוך בין עמים על שטח. שטח שלקחנו לעצמינו בכוח הזרוע בשנת 48. צריכים להיות בטוחים שהפלשתינאים גם הם יירדו מדרישתם הלא רציונלית לסובב את גלגל ההיסטוריה אחורה ולקבל את כל השטח כולו. וכן, צריכים גם להיות בטוחים שהמתנחלים לא יפגעו.

ישראל מנסה להרוויח זמן. יש לנו מין הנחה כזו שהזמן לטובתינו. גם נעשה את עצמנו מושיטים יד לשלום וגם נעשה הכל כדי להמנע ממנו.

 

הזמן אינו לטובתינו. ובכל זאת, בהולכינו על החבל הדק של בחינת כל אפשרות לעוד צעד לכיוון השלום, לבין ביטול השימוש באמצעים צבאיים של מותקף המגן על עצמו, הרי יש לעשות זאת בחוכמה על מנת שלא ניפול. חברה המצויה במצב בלתי אפשרי שכזה זקוקה לאנשים כמותך, כמו גם לאנשי הצבא. עבודתך בתיעוד והצגת הדברים יש לה חשיבות עצומה. הלוואי והיו מקבילים לך בצד הפלשתינאי.